על מנת לענות על השאלות האלו אשתמש בסיפור על המשקיע הגרוע ביותר בעולם:
תכירו את בוב, בוב הוא מתזמן השוק הגרוע ביותר בעולם.
בוב נולד בשנת 1948 והיום הוא כבר בן 75, כבר עשור שלם שבוב בפנסיה, את הקריירה שלו התחיל בשנת 1970 כאשר היה בן 22 והחליט לתכנן את עתידו הפיננסי.
התכנון של בוב היה מאד פשוט והא עבד כך:
בכל שנה בוב יחסוך 2000$ וכל עשור שיעבור מעתה והלאה בוב יגדיל את החיסכון השנתי שלו ב2000$ נוספים, את הכסף שצובר יאגור בחיסכון עד שירגיש שהגיע היום הטוב ביותר לכניסה לבורסה.
כלומר, בעשור הראשון יחסוך 2000$ בשנה, בעשור השני יחסוך 4000$ בכל שנה, בעשור השלישי יחסוך 6000$ בכל שנה וכן הלאה עד שיגיע היום הנכון ביותר להשקעה (לדעתו) ויכניס בוב את כל מה שצבר עד אותו יום לקרן סל מחקה מדד S&P500 .
בסוף שנת 72′ נצברו לבוב בחיסכון 6000$, הוא החליט כי זהו היום הטוב ביותר ונחשף לראשונה למדד ה S&P500. לרוע המזל, השוק ירד בשנתיים שלאחר מכן בכמעט 50%.
בוב כבר הכיר את חוסר המזל שלו ולמד לחיות איתו, את הרכישות שלו בבורסה החליט שלא למכור מהסיבה שפחד שגם בפעולת המכירה המזל לא יאיר לו פנים ויגלה בדיעבד שמכר בשפל.
לאחר ההפסדים הכבדים אדון בוב לא הרגיש בנוח להשקיע בבורסה עד שנת 1987. אחרי 15 שנות חיסכון נצברו לבוב 46,000$ בחיסכון. סוף סוף החליט בוב כי הגיע היום המיוחל- היום הטוב ביותר להשקיע בבורסה, עם שעת הפיחה, קנה בוב בכל כספו קרן סל מחקה מדד S&P500.
כמה ימים לאחר מכן הגיע “יום שני השחור” ומחק יותר מ30% מכספו של בוב.
עם כל הצער והקושי שבדבר, בוב המשיך לדבוק באסטרטגיה- לחסוך, להשקיע את כל החיסכון בבת אחת ולא למכור עד הפרישה.
בוב החליט להישאר מחוץ לעולם ההשקעות לשנים הקרובות ולא ראה את התקופה כנכונה להשקעה, עד שנת 99′. עד אותה שנה צבר בוב בחיסכון 68,000$. כמובן שהוא דאג לקנות את אותה הקרן מחקה רגע לפני משבר הדוט קום שדאג לכלות כ50% מכספו.
אם עקבתם עד כאן, כנראה שכבר הבנתם שלקראת גיל הפרישה שהולך וקרב, בוב יבצע את השקעתן האחרונה באוקטובר 2007 עם 64,000 הדולרים שנצברו לו בחשבון החיסכון. רגע אחד לפני משבר הסאב פריים שעתיד למחוק יותר ממחצית מכספו.
בוב מאוכזב מאד מהירידות ומחליט שמעתה ואילך את כספו ישמור רק בחיסכון עד הפרישה ולא יחשף עוד לבורסה.
לפני שנמשיך הלאה, אסכם לכם מה קרה במהלך חייו הפיננסים של אדון בוב:
בדצמבר 1972 השקיע 6,000$ וחווה התרסקות של 48%
באוגוסט 1987 השקיע 46,000$ וחווה התרסקות של 34%
בדצמבר 1999 השקיע 68,000$ וחווה התרסקות של 49%
באוקטובר 2007 השקיע 64,000$ וחווה התרסקות של 52%
לבוב היה מזל בדבר אחד, בוב לא מכר מעולם את החזקותיו בקרן מחקת המדד שנהג לרכוש. בשנת 2013, כאשר יצא לפנסיה, החליט בוב באומץ רב לבדוק את חשבון ההשקעות שלו ולראות כמה יצא לו להפסיד במרוצת השנים. למרבה הפלא בוב גילה בחשבון יותר מ1.1 מיליון דולרים.
איך זה יתכן?
בוב איפשר להשקעותיו להתחזק במשך עשרות שנים, וכאן נכנס אפקט ה”ריבית דריבית” לתמונה.
אין ספק שבוב חווה סבל פסיכולוגי כביר כשראה את הפסדי הענק שלו, אך המשיך לדבוק באסטרטגיה- חיסכון וקניה של אינדקס 500 S&P על ידי קרן סל.
ברור שהסיפור של בוב הוא להמחשה בלבד, סיפורו של בוב הוא מעין אגדה אורבנית בורסאית שמסופרת על מנת להדגיש את חשיבות ההשקעה לטווח הארוך ואת כוחו של אפקט הריבית דריבית.
חשוב לשים לב שבוב נחשף למדד רק לפני שעות משבר, במידה והיה קונה את קרן הסל בצורה חודשית קבועה (מבלי לשנות את סכום ההשקעה הכולל) הוא היה מגלה בחשבון ההשקעות שלו מעל ל2.3 מיליון דולרים.
