bmeniv@walla.com

050-891-1640

בצלאל 8, רמת גן

אנו עדים בשנה האחרונה לשינוי מדיניות הממשל בסין כלפי ענקיות הטכנולוגיה ושינוי מדיניות הרגולציה באופן אגרסיבי בחודשים האחרונים. הרגולטור הסיני מטיל עוד ועוד הגבלות רגולטוריות ופיננסיות על חלק מחברות הגדולות ביותר בשוק הסיני ואף על חברות שנסחרות בבורסה האמריקאית ונהנות מקהל משקיעים רחב בעולם. הגזרות הן החל מקנסות כספיים, חקירות בכירים, הלאמה, סנקציות דיגיטליות, הגבלות מסחר, קביעת סוג התעסוקה ואף סגירת חברות חינוך והפיכתן לעמותות ללא מטרת רווח.

נראה כי כמות הגוברת של ההגבלות וההודעות של הממשל בסין מעלות תהיות רבות מדוע חברות צמיחה שמהוות מוקד כח כלכלי ופסיכולוגי במלחמת הסחר בין סין לארה”ב  סובלות מהגבלות אלו, ומדוע הממשל פועל כך כאשר התפיסה הידועה כיום של הממשל הסיני להתפס כמעצמה הגדולה בעולם, פעולות אלו בטווח הקצר גורמות לבריחת משקיעים זרים בשל החשש מהגבלות נוספות ותחושת המשקיעים ש”בעל הבית השתגע”.

סין – שיטת ממשל

ישראל אנו מכירים את שלושת הרשויות השולטות (המחוקקת, המבצעת, השופטת), בסין שיטת הממשל שונה לחלוטין – מוקדי הכח בסין הם: הקונגרס העממי הלאומי, בית המשפט העממי העליון, צבא השחרור העממי (people liberation army).

מנהיגה העליון של סין הוא הנשיא  שי ג’ינפינג – אשר מחזיק בתפקידי מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית ויושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. מנהיגה העליון והמפלגה הקומוניסטית פועלים באופן נרחב בהנחה שהרשתות החברתיות והתקשורת האינטרנט הם שטח לאומי. המפלגה מדכאת כל תנועה וניסיון שלתפיסתם מהווה איום על המשך שליטתה של המפלגה.

הכלכלה הסינית נחשבת בעיני רבים ככלכלה החזקה בעולם וקצב הצמיחה הוא 10% לשנה, סין נחשבת במקום ייצור זול ונהנת מהשקעות זרים ומהתפתחות מפעלים ותשתיות בשל ההכנסה הנמוכה של פועל סיני – בממוצע כ1811 דולר בשנת עבודה, חשוב להדגיש שמנוע הצריכה הגדול ביותר בסין הוא הצרכנים עצמם כ1.4 מיליארד בני אדם.

רגולציה בשנה האחרונה

בשנה האחרונה אנו רואים שהמפלגה יותר ויותר רואה בחברות הפרטיות ובחברות טכנולוגיה פרטיות איום פוטנציאלי על ביטחונה , נשיא סין, שי ג’ינפינג הגדיר את המאבק באותן החברות כאחת המטרות המרכזיות של הממשל בראשותו – קיימת סוג של “תחרות” בין גופים ממשלתיים שונים על “מי יותר קשוח” למול החברות – במטרה להוכיח את נאמנותן למשטר ולנשיא.

זה החל באוקטובר 2020 , ג’ק מא, האיש העשיר בסין ומייסד את חברת המסחר המקוון עלי באבא, מתח ביקורת על המשטר ולאחר מכן לא נראה בציבור חודשים ואף הנפקת חברת הפינטק “אנט גרופ” אשר ציפתה לגיוס של מעל 35 מיליארד דולר לא יצאה עדיין לפועל ובטיוטה המעודכן מהממשל הסיני חוייבה להגבלות אשר פוגעות ברווחיה. הגבלה נוספת של הממשל הסיני הכתה בחברות הגיימינג להגביל את זמן המשחק הדיגטלי של קטינים לעד שלוש שעות בשבוע: בימי שישי, שבת וראשון – ובנוסף בימי חג. הממשל הסיני הוסיף והודיע כי יבצע ביקורות בחברות הגיימינג כדי לוודא שהמשחקים שהן מפתחות אינם מקדמים התמכרות.  טכנולוגיה נוספת לאכיפה היא השקתו של רכיב טכנלוגי של חברת טסנט (Tencent) שיעקוב אחר בני נוער וימנע מהם לשחק במחשב בין עשר בלילה לשמונה בבוקר.

אכיפה משמעותית יצאה לפועל כנגד חברות ללימודים אונליין בצורה מקוונת, מדובר בגזירה חסרת תקדים ומכרעת בהן איסור לגיוס כספים בשוק ההון, איסור על רכישת חברות נוספות בכדי לצמוח, חובה להירשם כמוסדות ללא מטרת רווח ואף איסור על קיום שיעורים בסופי השבוע ובחופשים. מניות החברות המובילות בתחום המוערכים במעל – 130 מיליארד דולר בשנה – ספגו מפלה מיידית, עד עשרות אחוזים. מניית GSX סימבול GOTO נפלה מ150 דולרים עד לשניים וחצי דולרים.

הממשל בסין פרסם טיוטה לחוק הגנה על המידע הפרטי, שמטרתו להסדיר ולחוקק את האופן שהחברות סולקות ושומרות נתוני משתמשים. הטיוטה מסביר על כוונות ותקנות חדשות בנושא הגבלים עסקיים לריסון חברות הטכנולוגיה הגדולות. ממועד פרסום הטיוטה מחק מגזר הטכנולוגיה בסין 390 מיליארד דולר, באפריל הממשל פרסם הגבלות נוספות ושינויים נדרשים נוספים במעל 34 חברות טכנולוגיה אשר מאחסנות מידע ונתפסות כחברות ש”מאיימות על המשך שלטונה של המפלגה הקומוניסטית”.

מהן מטרות הצעדים האחרונים ?

אנו עדים לשינוי המדיניות בצורה חדה לאחר שנים בעלות אופי פיקוח רופף על חברות הטכנולוגיה מצד הממשל, שרצה לראות אותן צומחות ומהוות תחרות למתחרות מהמערב. מדיניות הממשל היא גאו-פוליטית שרוצה לראות את המגזר הטכנולוגי צומח, אשר צריך לאזן בין הצורך להבטיח צמיחה כלכלית ולהעניק סביבה המאפשרת התפתחות שיכולה להתחרות עם ארה”ב אך בו-זמנית לשמור על החברות האלו תחת שליטה מבוקרת שימנע מהן כח פוליטי ומידע על אזרחי המדינה ולכן נוקטת בצעדים רבים “לריסון” החברות.

הצמיחה וההתפתחות של חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון עליבאבא, דידי (DiDi) וטנסנט (Tencent) הוא עצום בכל קנה מידה. הן כבר לא החברות המסרותיות של השוק הפרטי שהסתמך בעיקר על נדל”ן, מפעלים או נכסים פיזיים ומסורתיים אחרים בסין, חברות הטק החדשות מחזיקות בהמון מידע, נתונים וכסף ומעלות חשש בקרב המשטר להוות איום ישיר ליציבות המשטר בסין.

הממשל חושש מפני חוסר יציבות בשווקים המקומיים, בשנים האחרונות הממשל ניסה למשוך השקעות זרות פנימה אל תוך המדינה. נראה כי ב-2020 המגמה הצליחה עם עלייה של יותר מ-65% בהשקעות במניות סיניות ועלייה של מעל 40% בהשקעות משקיעים זרים באג”ח בשוק המקומי בסין.

מצד שני הממשל בסין רואה כי כל הכסף החיצוני שזורם לסין מאיים על יציבות השווקים הפיננסיים. בנוסף, תנועות ההון מחזקות את המטבע שלה, זהו לא שינוי טוב לכלכלה בסין- הדולר שמוגדר כמטבע המוביל לסחר החליפין נחלש מול היואן שמתחזק.

כאשר המטבע מתחזק אל מול הדולר הנחלש המוצרים הסינים מתייקרים ליצואנים וכל עוד הוא “חלש” – זול לקנות ייצור מקומי, בשל זאת האבטלה נמוכה, היצוא גבוה, והכלכלה צומחת. התחזקות המטבע תפגע במגמה החיובית לשווקים הסינים.

כאשר חברות סיניות מנפיקות בוול סטריט, הדולרים של המשקיעים במניות הסיניות מגיעים וזורמים לסין. מהלך המחזק את היואן (ומחליש באופן יחסי את הדולר ואינדקס המטבעות). לכן אפשר לשער שהמהלכים האחרונים של הממשל הסיני נועדו להחליש את זרימת הדולרים למדינה.

 בתחילת “תקופת ההגבלות” נשיא סין התבטא כשאמר “עלינו לזכור את החשיבות הפונדמנטלית של כלכלה ׳אמיתית׳, ולעולם לא לזנוח את התעשייה הסינית” – לסיום אנו עדים לשינויים רגולטורים רבים שמשפעים גם על תיק ההשקעות האישי שלנו ואף על קרנות הפנסיה וההשתלמות של חלקנו (פורסם כי התשואות הנמוכות של בית ההשקעות “אלטשולר שחם” בשנה האחרונה היא בשל מדיניות השקעה בשווקים הסינים”). בשבועות האחרונים אנו רואים התאוששות חלקית של המניות הסיניות שנסחרות ב -“וול סטריט” ותוהים האם מדובר בשינוי מגמה? האם מניות אלו חזרו להיות אטרקטיביות? אישית אני נמנע מהשקעות מסוג זה בשל הקושי לתמחר את שווי החברה בשל הסיכון הרגולטורי שמעיב. ולכן לדעתי עלינו להמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולנהל מדיניות ניהול סיכונים בנוגע לסיכוני ההגבלות והרגולציה על החברות וההשפעות על השווקים הפיננסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן