החצי שנה האחרונה תפסה הרבה משקיעים בנכסים הסחירים עם “המכנסיים למטה” , בפרסום נתוני האינפלציה האחרונים השוק ירד בחדות ובאפן רוחבי במדדים המובילים בישראל ובעולם..

החששות בעקבות העלייה באינפלציה הן שנגיד הבנק המרכזי יעלה את הריבית מעל התחזיות בכדי להוריד את הביקוש ולייצב את עליות המחירים, נראה כי האינפלציה “יצאה משליטה” של נגיד הבנק המרכזי וכל נתון שלילי שיוצא התחזית מתעדכנת.

הסיכון העיקרי בעליית ריבית במהירות רבה מידי הוא האטה כלכלית בצריכה ובביקושים במשק בעקבות התייקרות קווי האשראי של הצרכנים, החשש שהאטה מסוג זה יכולה להביא איתה גל פיטורים ואף כניסה למיתון ברמה כזו או אחרת. כרגע שוק אגרות החוב מגלם שהבנק המרכזי לא יעלה את הריבית מעל 3.25% בשל החשש ממיתון. כזכור מחיר האגרת מושפע מהאלטרנטיבה בשוק, כאשר הריבית עולה – קיימת אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר בשוק וכתוצאה מזאת מחיר האגרת יורד, כאשר מחיר האגרת יורד – התשואה עולה. התשואה לאגרת של שנתיים מגלמת את הריבית בטווח הקצר יחסית, והתשואה לאגרת של עשר שנים מגלמת את הריבית לטווח הארוך באופן יחסי. כאשר התשואה לטווח הקצר גבוהה מהתשואה לטווח הארוך – מעיד שהצפי לעליית ריבית בטווח הקצר ובהמשך ירידה לריבית נמוכה יותר בשל קשיי אשראי (מיתון) שיחייבו הורדת ריבית בחזרה.

בכלכלה הריאלית אנו רק בתחילתו של המחזור השלילי, בשוק ההון ובנכסים הסחירים כבר עשינו כברת דרך ארוכה למטה, ניכר כי יש עוד לאן לרדת, שוק ההון מתמחר את העתיד בכלכלה הריאלית.

גם בתקופה זו של ירידות אנו רואים תיקונים למעלה מידי פעם כאשר מגיעים קונים ומנסים לתפוס תחתית ולתזמן את ההשקעה. העליות לפני כשבוע וחצי היו כחלק מתיקונים בשוק יורד .אין לדעת איפה תגיע התחתית אבל זה זמן טוב לעשות חושבים האם לקחנו סיכונים שמתאימים לנו, האם השקענו בהשקעות עם ערך ותזרים.
שוק ההון יורד באופן רוחבי ובחלקו ללא קשר לערך שהחברות מייצרות, מחיר של נכס הוא נגזרת גם של חלוקת קווי אשראי בזול שגורמים לעליוית מחירים, כאשר האשראי מתייקר מחיר הנכס יורד, בטווח הקצר יכול להגיע גם לנדל”ן הריאלי.

גם בישראל סביר כי בנק ישראל יעלה את תחזיות הריבית שלו בקרוב וימשיך במדיניות האגרסיבית שלו ל”מיגור” האינפלציה. אם הריבית בישראל לא עולה ובארה”ב עולה – מצב מסוג זה עשוי לחזק מאוד את הדולר ביחס לשקל ולפגוע בעלויות הייבוא שעשויות לגרום לעוד עליוית מחירים בישראל.

חברות רבות בעלות ערך ואפיקי השקעה עשויות להפגע בשל צמצום הצריכה של הציבור וסביר כי נראה ירידה בהכנסות החברות ובהתאם ירידה בשווין, לכן צריך לחשוב על כניסה להשקעות בידיעה שהנכס / השקעה עשויה להמשיך לרדת אבל אנו רוכשים עסק טוב במחיר טוב להמשך, חברות מעניינות אלו הן חברות שיכולות לגלגל את עליוית המחירים על הצרכן ופחות לספוג את האינפלציה.

מנתוני העבר אנו יודעים שבכדי לצאת ממצבים כאלו המדינה משקיעה בתשתיות לכן כניסה בפעימות לתוך מדדים מובילים / מניות בריאות / קמעונאות / תשתיות יכולה להיות מעניינת.

לדעתי האישית בלבד הביטקוין (ולא כל שוק הקריפטו) נמצא במחיר במציאה ביחס לעשור הקרוב גם אם בטווח הקצר ירד עוד.

השקעה באג”ח בתקופה זו – בטווח הקצר מקבלים ריבית נומינלית של 3% והאינפלציה 8.5% כך שהריבית הריאלית על הכסף היא 5.5%- .

במידה ומחיר האג”ח יעלה בחדות והתשואה תרד יהיו גם רווחי הון על האגרת ולא רק מהריבית הנקובה.

בישראל אנו נרגיש באיחור קל את המתרחש בארה”ב רק קצת פחות “כואב”, עליות המחירים בישראל עדיין נמוכו יותר ושוק העבודה חזק ונותן מרחב לתמרון טוב יותר להעלאת ריבית לבנק המרכזי שגם מביט לעולם ומבין את חשיבות העלאת הריבית בזמן.

לסיכום אפיקי ההשקעה המעניינים לדעתי לתקופה זו הן מניות של חברות קמעונאות של מוצרי צריכה בסיסים, ותשתיות ובריאות בארץ ובחו”ל מעניינות בתקופה זו, אפשר לשקול הגדלה של יותר חשיפה לישראל מאשר בעבר.

הסיכון של חברות של מוצרי “מותרות” הוא שאולי הן יכולות לגלגל על הצרכן אבל נאלצות לספוג ירידה בצריכה ולכן פחות ביקוש והכנסה מהצרכנים.

אסור לשכוח את הטכנולוגיה – חברות כגון אפל / טסלה / אמזון עשויות להמשיך להיות אטרקטיביות כאשר המצב יחלוף.

בתקופה זו לשמור על “כח הקנייה” של הכסף שלנו יכול להיות מספק ולא צריך תשואה גבוהה לדעתי.

הכתבה לצורך סקירה והעשרה ולצורך לימודי בלבד ואין לראות באמור המלצה מכל סוג שהוא, הכותב עשוי להחזיק בחלק מהפוזיציות הנכתבות למעלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן