bmeniv@walla.com

050-891-1640

בצלאל 8, רמת גן

אנו בעיצומו של משבר שהחל לפני מספר חודשים במניות הטכנולוגיה הקטנות, ותיקון קל יחסית בינתיים במניות הגדולות שמהוות משקל רב במדדים.

לפי קצב האינפלציה של חודש דצמבר 2021 אנו נמצאים באזור של 10% אינפלציה שנתית ובמקביל לבחירות אמצע בארה”ב – נראה כי המשך עליות מחירים זה מצב שהבנק המרכזי בארה”ב ינסה להימנע ועושה כך ע”י צמצום המאזן וצפי להעלאת ריבית.

אין לדעת איפה נראה תחתית בירידות וכמה זמן זה יקח, שוק ההון מתמחר את העלאת הריבית והמצב בהמשך השנה כבר עכשיו, לכן כאשר נראה התאוששות בציפיות סביר שהשוק כבר יתמחר מצב יותר אופטימי.

כרגע צריך לנהל סיכון בהתאם ולהבין שאנו בעיצומו של תמחור מחדש של נכסים בשווקי ההון.

סדר עולמי חדש – אינפלציה

אחת הסיבות המרכזיות לתנודתיות בשווקים היא משבר נזילות, בשנתיים האחרונות מתחילתו של משבר הקורונה במרץ 2020 העליות בשווקים הפיננסים בארה”ב “תודלקו” באמצעות “הדפסות כספים” והרחבה מוניטארית שזרמה לשוק ההון ולאינפלציית נכסים.

הרחבת מוניטארית והגדלת המאזן הדולרי בשווקים נעשה על ידי הבנק המרכזי -Federal Reserve שקונה אג”ח ממשלתי בריבית אפסית שקיימת בשוק ובכך מזרים “כסף חדש” לסירקולציה שמגיע לשווקים ולחברות הנסחרות בבורסה, במקביל מאזן החוב של הממשל גודל ותופח, כך נעשה מחזור חוב – הממשלה מחזירה את תשלום הקרן והריבית בפידיון האג”ח והבנק המרכזי קונה שוב בכספי הפידיון אג”ח עם מועד פירעון מאוחר יותר.

הגדלת המאזן והדפסת הכספים המאסיבית גוררת עליות מחירים גם במוצרי הצריכה ובכך גורמת לאינפלציה, בשנת 2021 בהתבוננות שנתית האינפלציה הגיעה ל7% שנתי, ואם מודדים את חודש דצמבר בלבד (0.8%) אזי אנו בקצב של 10% אינפלציה שנתית (שיטות ובעיות במדידת אינפלציה אשאיר למאמר הבא), חשוב להדגיש שאחת מהתכונות של אינפלציה היא קושי בשימור קצב העלייה מכיוון שהגדילה היא מאריכית ויש לה נטייה “להשתולל” ונוסף על כן קצב הצמיחה שלה נמדד בהתייחסות למחירים לאחר העליות במדד המחירים (לדוגמה – אינפלציה של 10% בשנה זה 40% שחיקה של מזומן ב-3 שנים עם ריבית דריבית).

נגיד הFED- ג’רום פאוול התבטא בשנה האחרונה מספר פעמים וטען שהאינפלציה היא זמנית ונגרמת בעיקר בשל הבעיות בשרשרת האספקה שגרמו לחוסר בהיצע ועליית מחירי ההובלה והשינוע, בפועל האינפלציה עולה ועולה והחשש שתצא משליטה מגיע מכיוון האפשרות שהאינפלציה/ עליות המחירים נובעות גם מצד הביקוש ולא רק מצד ההיצע של שרשרת האספקה.

אינפלציה מצד הביקוש נגרמת ע”י העובדה ש”העובד האמריקאי” מבקש העלאת שכר ולא מוכן לעבוד בשכר הנוכחי בשל האינפלצייה הגואה,ולכן היצרנים/ מעסיקים נדרשים להעלות את שכר העובדים כדי לגרום לעובדים להגיע לעבודה (משכורת אטרקטיבית להעסקת עובדים) – ומהיכן המעסיקים מממנים את עליית השכר? היצרנים מממנים את העלייה בשכר העבודה ממחירי המוצרים שאותם הם מוכרים וכך נגרמת עליית מחירים/ אינפלציה, ואז שוב העובד כבר לא רוצה להגיע לעבודה באותה משכורת שהוצע קודם כי השכר לא מספק בהתאם לעלייה בסל מוצרי הצריכה ובהתאם המעסיק נדרש להעלות שוב את השכר כדי לספק משכורת אטרקטיבית לעובדים בכדי לגייסם לעבודה, ובאופן מחזורי הוא שוב יממן זאת ע”י העלאת מחיר המוצרים שהוא מוכר וכך נוצר סייקל של העלאות מחיר ולחץ אינפלציוני.

למה עליית ריבית משמשת כאמצעי למיתון האינפלציה ?

ההנחה המקובלת כיום שכאשר מעלים את הריבית במשק הציבור לוקח פחות קווי אשראי כי “מחיר הכסף” עולה ולכן הביקוש למוצרים יורד ע”י הצרכנים, ובנוסף הצרכן מעדיף “לחסוך” את כספו בפיקדון עם תשואה חסרת סיכון טובה יותר ופחות לצרוך ובכך יורד הביקוש וקצב האינפלציה מואט.

איך עליית ריבית משפיעה על השווקים הפיננסים ?

אלטרנטיבה – עליית ריבית מעלה את התשואה על הפיקדונות ונכסים חסרי סיכון, ולכן ציבור המשקיעים מושך את כספו משוק המניות ומעביר לאפיקים חסרי סיכון וסולידים יותר בתשואה יותר אטרקטיבית.

השפעה נוספת היא על החברות עצמן, ההלוואות של חברות שגייסו הון בריבית נמוכה יעלו ובהיבט קדימה לא יוכלו לגייס “כסף זול” ולכן חברות במינוף גבוה (לרוב חברות צמיחה וטכנולוגיה) יפגעו וקצב הצמיחה עשוי להאט ובהתאם המשקיעים מושכים את כספם מחברות אלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן