מושגים – דוחות כספיים

דו”ח המתפרסם ע”י החברות הציבוריות אחת לשלושה חודשים (רבעוני) ואחת לשנה (שנתי).

הדו”ח כולל סקירת מנהלים ונתונים כספיים על מצב החברה כגון: מאזן, רווח והפסד, תזרים מזומנים ועוד.

הרבה מן המשקיעים מסתמכים על דוחות כספיים אלו בהחלטה האם לרכוש או למכור מניות של חברה.

חברות ציבוריות, שנסחרות בבורסה בתל-אביב, נדרשות לפרסם את דוחות הכספיים והנלווים שלהם לציבור הרחב 4 פעמים בשנה: 3 דוחות רבעוניים ודוח שנתי.

ניתן לגשת לדוחות הכספיים של כל חברה דרך אתר מאיה של הבורסה.

אורך הדוחות הכספיים הוא כ-10 עמודים עם 50 עמודים נוספים של ביאורים.

דו”ח רווח והפסד (Income statement)

הדוח מציג את ההכנסות ממכירות, מוריד את כל ההוצאות ומציג את הרווח או ההפסד הנקיים. ההוצאות כוללות בין היתר את עלות קניית או ייצור המוצרים, הוצאות שיווק, משכורות, ריביות על הלוואות שנלקחו ומיסים.

הדוח מאפשר לנו לקבוע האם החברה היא חברה רווחית או חברה מפסידה. כאשר מה שקובע זאת היא השורה הסופית של הרווח או ההפסד הנקיים. (בסוף תקופת הדיווח הרווח/הפסד מועבר לסעיף עודפים בדוח על שינויים בהון)

חשוב לומר כי הדוח נרשם על בסיס צבירה. זה אומר שהנתונים נרשמים על בסיס העסקאות שהתבצעו, ללא קשר האם שולם הכסף במעמד העסקה או לא.

לדוגמא, אם חברת אלביט מכרה למשרד הביטחון ציוד בשווי 10 מיליון ₪ בשנת 2019 ומשרד הביטחון ישלם 1 מיליון ₪ כל שנה עד שנת 2028, בדוח השנתי של 2019 תופיע הכנסה של 10 מיליון ₪ ללא קשר למתי הכסף יכנס לקופת החברה.

אם נתקלתם במונחים כמו רווח גולמי, רווח תפעולי, הוצאות מימון – זה הדוח שבו הם נמצאים. בנוסף, חישובים יחסים פיננסיים כמו שולי רווח, תשואה להון גם כן נגזרים מהדוח.

2. מאזן (Balance sheet)

שמו הרשמי של המאזן הוא דוח על המצב הכספי.

המאזן מציג תמונת מצב של נכסי החברה (מלאי, מזומן, מכונות, מבנים וכו’), ההתחייבויות וההון העצמי. שמו של המאזן התקבל מכך ששלושת הקטגוריות שהוא מציג נדרשות להיות באיזון ביניהן כאשר המשוואה היא: הון עצמי = נכסים – התחייבויות.

לעומת דוח הרווח וההפסד שמציג לנו את פעילות החברה על פני תקופה מסוימת, המאזן הוא רק צילום של רגע אחד שמייצג את המצב נכון ליום הדיווח. לכן הנחה שהמאזן מייצג את שאר השנה באופן טוב היא לא בהכרח נכונה כיוון שלחברה יש אפשרות “לשפץ” את התמונה בהתאם לאינטרסים שלה.

3. דו”ח על תזרימי מזומנים (Cash flow Statement)

הדוח מורכב משלושה דוחות משניים:

1. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

2. תזרים מזומנים מפעילות השקעה

3. תזרים מזומנים מפעילות מימון

חיבור שלושת חלקי הדוח מהווה את התנועה במזומנים ושווי המזומנים של החברה בתקופה הנידונה. התנועה בתוספת יתרת פתיחה תציג את יתרת הסגירה של המזומנים ושווי מזומנים לתקופה.

בדוחות מבצעים התאמות למזומן על בסיס דוח רווח והפסד, כלומר, הדוח שרשום על בסיס צבירה עובר תיקונים לתנועות מזומן בפועל.

למשל, במקום הוצאות מיסים שנרשום בדוח רוח והפסד, מחזירים את כל הסכום של ההוצאות שנרשם ורושמים את המס ששולם בפועל. דוגמא נוספת היא הפחת שנרשם על רכש מבנה או מכונה, אם נקנתה מכונה בשנת 2010 בשווי 1 מש”ח ושילמנו במזומן את כל הסכום אזי נוכל לראות את זה בדוח על תזרימי מזומנים של שנת 2010. לעומת זאת, בדוח רווח והפסד נפרסת ההוצאה על פני מספר שנים (נניח 10 שנים למען הנוחות) וכל שנה נרשם פחת של 100 אש”ח כל שנה. כמובן שבפועל את הכסף כבר שילמנו ולכן נדרש להחזיר את ההוצאת פחת הזאת בדוח מזומנים.

הדוח מאוד חשוב כדי להבין האם החברה “שורפת” מזומנים או מצליחה להפיק תזרים חיובי, כיוון שזה יכול לחשוף בעיות שלא ניתן לראות בדוחות האחרים.

לדוגמא, חברה יכולה למכור המון, להיות רווחית ולהציג מספרים טובים בדוח רווח והפסד, אך בפועל לא נכנס כסף מהלקוחות (יכול להיות כי החברה נותנת אשראי ללקוחות או גובה רק מקדמות נמוכות, מתחילה לייצר ואת שאר הכסף גובה בעת מסירת המוצר ללקוח). אם המזומנים בקופה לא מספיקים כדי להחזיר את החזרי ההלוואות שיש לחברה, היא עלולה להיכנס לקשיי החזר חובות ולהגיע אף לפשיטת רגל למרות היות החברה רווחית.

בנוסף לשלושת הדוחות המרכזיים מעלה קיים דוח נוסף, דוח השינויים בהון העצמי, אשר מציג את השינויים שחלו בהון העצמי של החברה בתקופה המדוברת כתוצאה משינויים בהון המניות (הנפקה חדשה, המרות אג”ח למניות וכו’), חלוקת דיבידנדים, שינויים בסעיף העודפים (כתוצאה מהרווח או ההפסד הנקי) וכדומה.

הדוחות הללו מאפשרים לנו לקבל הצצה לקרביים של החברה ולשאוב מידע לביצוע ניתוחים כמותניים אך יש לזכור שזהו רק חלק אחד מניתוח של חברה. לא פחות חשוב הוא להבין גם את הסביבה העיסקית והתחרותית שבה החברה פועלת, המגמות המקרו כלכליות, התפתחות הענף, רגולציה ואיך כל אלה משפיעים וישפיעו על התנהלות החברה בעתיד.

דו”ח תיאור עסקי התאגיד

נקרא גם דו”ח ברנע אחרי שוועדת ברנע המליצה כי יש לחייב חברות ציבוריות לכלול את הדוח.

בין הדוחות הנלווים, זה הדוח המרכזי, הוא באורך של כ-70-100 עמודים והוא כולל מידע רחב ומקיף על מגוון נושאים: תחומי עיסוק ופעילות החברה, מוצרים ושירותים, מידע על הענף, אסטרטגיה, גורמי סיכון, ציפיות החברה לעתיד, לקוחות וכו’.

2. דו”ח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד

הדוח הזה יותר קצר מהדוח הקודם והוא בהיקף של כ-15-30 עמודים.

מטרת הדוח הוא להוות סוג של סיכום לדוח תיאור עסקי התאגיד ולהתמקד בסיבות המהותיות (לדעת הדירקטוריון) אשר גרמו לשינויים בתוצאות ובביצועים של החברה (במהלך התקופה המדווחת) אשר ניתן לראות בדוחות הכספיים.

קיים מסמך נלווה נוסף, פרטים נוספים על התאגיד ובו ניתן למצוא מידע נוסף ופרטים אישיים של נושאי משרות בכירה ונציגי הדירקטוריון, משכורות של בכירים, רשימת השקעות בחברות וכדומה.

הדוחות הללו הם הבסיס שניתן להתחיל ממנו (זה לא מעט חומר לקרוא ולעכל) וכמובן שמומלץ להמשיך ולקבל מידע ממקורות נוספים, כמו דוחות של חברות מתחרות, הערכות שווי וניתוחים של אנליסטים שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן