מכפיל רווח

יחס שנועד לבדוק את מחיר המניה והינו כלי בסיסי לבדיקה ראשונית של כדאיות הקנייה של חברה בפני עצמה ובהשוואה לחברות אחרות באותו ענף. חישוב בארץ – שווי החברה לחלק לרווח השנתי. בארה”ב – מחיר מניה לחלק לרווח מניה. מכפיל הרווח משמש כאומדן מרכזי לתמחור חברות ומתבסס על היחס בין שווי שוק נוכחי לרווח בשנה האחרונה ,האומדן נועד לבחון כדאיות רכישת מנייה תוך בחינת ציפיות המשקיעים לרווח בשנים הבאות , יש לקחת בחשבון את ההבדלים בתמחור בין הסקטורים השונים ואת נתוני הבסיס של הכלכלה לרבות ריבית נוכחית וצפי לשינוי בריבית כבעלי השפעה על תמחור חברות בהיבט מכפיל רווח.לא מעט שואלים כיצד ייתכן שבעוד אנו מתמודדים עם אחד המשברים הגדולים בהיסטוריה? וול סטריט שוברת שיאים ומחירי הנדל”ן למגורים בעולם נותרים גבוהים , התשובה היא ב2 הכוחות האדירים האלו שפועלים ודחפים את מחירי הנכסים מעלה ( מניות ונדלן) , המון כסף יצא משוק ההון בעולם במשבר הקורונה וסביר שיחזור לחפש השקעות, כל עוד 2 הכוחות האלו פועלים ייתכן שהמגמה תימשך אם כל התנודתיות שבדרך, השאלה הנשאלת מה יקרה כשהמנגינה תיפסק…

המשמעות של מכפיל הרווח היא בעצם מענה על השאלה: אם היינו קונים היום את מניות החברה, בתוך כמה זמן נקבל את השקעתנו בחזרה באמצעות רווחי החברה? זאת בהנחה שהרווחים של החברה ישארו קבועים.

למשל: אם חברה נסחרת במכפיל 10, הכוונה היא שאם נרכוש את מניותיה היום, בתוך 10 שנים, יחזירו הרווחים את ההשקעה, ולאחר מכן, נתחיל להרוויח. אם נרכוש עסק במליון שקל, ובכל שנה העסר ירוויח 100 אלף שקל, בתוך עשר שנים נחזיר את ההשקעה ורק אחר כך נתחיל להרוויח.

אם נקנה חברה שנסחרת בבורסה, ושערה יעלה בעוד רווחיה ישארו קבועים, נקבל מכפיל גבוה יותר והמניה תיחשב ליקרה יותר.

בגדול, החישוב הוא מאד פשוט. המכפיל מבטא את היחב בין הרווח הנקי של המניה לשווי השוק שלה. אם רוצים לחשב את המכפיל השנתי של מניה, לוקחים שווי השוק של המניה ומחלקים אותו ברווח הנקי של המניה ב-12 החודשים האחרונים. זהו מכפיל היסטורי המתבסס על נתונים הסטוריים ידועים. אפשר במקרה הזה להשתמש בשווי השוק שהיה ידוע בסוף הרבעון האחרון, או בשווי השוק האחרון הידוע.

אבל, ייתכן שמאז שפורסמו הדו”חות הכספיים של החברה,חלו שינויים ויש לנו אפשרות לחזות מה יהיו הרווחים של החברה או שהיא בעצמה פירסמה תחזית רווח, או שאנליסטים פרסמו תחזיות על הרווח הצפוי של החברה לרבעון האחרון או לשנה כולה. במקרה כזה לוקחים את הרווחים שכבר יודעים עליהם,למשל של שני הרבעונים האחרונים ומברים אליהם את הרווחים הצפויים בשני הרבעונים הקרובים, וכך מקבלים אומדן של רווחים צפויים במשך השנה.

איך מתבצע החישוב?

מחלקים את שווי השוק הנוכחי בסך הרווח השנתי הצפוי ומקבלים את מכפיל הרווח השנתי הצפוי. 

איך משתמשים במכפיל כדי להשוות בין חברות?

אם מסתכלים על הטבלאות המשוות את מכפילי המניות בבורסה, ניתן לראות מניות שנסחרות במכפיל נמוך מאד של פחות מ-7 ויש מניות שנסחרות במכפיל גבוה מאד של מעל ל-50. אם כך – האם המניות עם המכפיל הנמוך יותר הן גם הכדאיות יותצר להשקעה? לא בטוח. וכאן צריך להבין את המשמעות השניה של המכפיל. מכפיל גבוה מבטא גם את הציפיות של השוק לגבי רווחיה העתידיים של החברה. לכן, לרוב נראה חברות רווחיות מאד הפועלות בשווקים מסורתיים הנסחרות על פי מכפיל נמוך יחסית לכלל השוק, ומצד שני, חברות שלא מרוויחת כמעט, עם מכפילים גבוהים מאד. לכן, הדרך הנכונה להשוות מכפילים היא בין חברות בעלות אותם מאפיינים כמו למשל בין חברה העוסקות במסחר אלקטרוני לבין חברה מתחרה שלה. השוואה על פי מכפיל בין חברות ממגזרים בעלי מאפיין צמיחה שונה, תיתן תוצאות מטעות.

למשל טוויטר ופייסבוק. שתיהן חברות העוסקות ברשתות חברתיות. פייסבוק נסחרת לפי מכפיל 27 וטוויטר לפי מכפיל 114. מצד אחד, אם רווחי שתי החברות יישארו כמו שהם היום, המשקיעים בפייסבוק יחזירו את השקעתם בתוך 27 שנים. המשקיעים בטוויטר יחזירו את השקעתם בתוך 114 שנים. בשתי החברות, לכאורה, לא כדאי להשקיע, הרי המשקיע יזכה לראות רווחים מהשקעתו בעוד הרבה שנים ובמקרה של טוויטר, סביר להניח שלא יראה כלל.

אולם, המכפיל של טוויטר מבטא הנחה של המשקיעים שהצמיחה של טוויטר תהיה מהירה מאד והרווחים שלה יגדלו. בפייסבוק לעומת זאת, הציפייה היא לצמיחה איטית יותר, ולכן המכפיל נמוך יותר.

אם היה מדובר בחברות עם מאפיינים זהים ומכפילים שונים, ניתן היה לאמר שהחברה עם המכפיל הנמוך יותר, כדאית יותר להשקעה.

אז כשבאים לבדוק באיזה מניה להשקיע, כדאי מאד להכיר את מכפיל השוק ולהבין את המשמעות שלו, לצד כלים אחרים לבחינת כדאיות השקעה. חשוב להבין מה הרקע של החברה, את התחום שבו היא פועלת, את המתחרות, מהו קצב הצמיחה בענף וכן לבדוק פרמטרים אחרים שיסייעו להעריך את כדאיות ההשקעה.

מכפיל רווח- שווי שוק חלקי רווח שנתי

מה זה בעצם החישוב הזה ?? זה אומר לנו שאם יצא לדוגמה 10 – שבמצב הנוכחי של החברה תוך 10 שנים החברה תחזיר את ההשקעה שלה. קנית עסק השקעת 300 אלף , אתה מכניס כל שנה 10 100 אלף תוך 3 שנים אתה תחזיר השקעה . זו בדיוק הכוונה במכפיל רווח – ככל שהמכפיל נמוך יותר כך מחיר המניה ייחשב זול יותר – ולהיפך. משקיעים רבים נוהגים להתייחס, לדוגמה, למכפיל בגובה 8-10 כמכפיל סביר. מכפיל בגובה 3-5 עשוי להיתפס כנמוך ומכפיל 40 עשוי להיתפס על ידי המשקיעים כגבוה. עם זאת, התייחסות למכפיל בלבד, בלי להביא בחשבון נתונים נוספים שמשפיעים עליו, עלולה לעוות את התמונה ולהוביל לקבלת החלטות מוטעית.

מה הכוונה ? חברה שצומחת בהכנסות ומתפתחת והמכפיל רווח שלה נמוך-5 לדוגמא יש פה בעיה ומתמחרים את המניה נמוך מידי . בנוסף אם ניקח את החברה של דוגמא היא ״אל על״ ונשווה את מכפיל הרווח שלה לעוד חברות תעופה ונשים לב שהמכפיל רווח שלה נמוך בהשוואה לסקטור וזה גם יעיד על מחיר נמוך לעומת מחיר שצריך ופה מזדהים הזדמנות לכניסה ורווח בטווח הארוך.

כי אם נראה מכפיל נמוך בהשוואה להכנסות והצמיחה וגם בהשוואה לסקטור כולו ואין פה בעיה בחברה או בעיית תזרים מזומנים או בעיה בחברה אזי כנראה שהיא שווה השקעה.

לרוב חברה לא תגיע למכפיל נמוך בלי סיבה מסוימת אבל זה גם קורה ופה ההזדמנות שלנו כמשקיעים.

מהו המכפיל המקובל בענף? כדי להבין האם מכפיל הרווח של המניה גבוה או נמוך מדי יש לבדוק מהו המכפיל המקובל בענף שבו פועלת החברה. אם, לדוגמה, חברה בתחום הפרמצבטיקה נסחרת במכפיל 10 בזמן שהמתחרות נסחרות במכפיל 6, המכפיל שלה ייחשב גבוה. אם, לעומת זאת, אותה החברה נסחרת במכפיל 10 בזמן שמתחרותיה נסחרות במכפיל 17, המכפיל שלה ייחשב נמוך. השוואת המכפילים של חברות בעלות מאפיינים דומים, הפועלות באותו התחום, תעניק אינדיקציה טובה בנוגע לכדאיות ההשקעה.

מהם המכפילים ההיסטוריים של החברה? חברות היי-טק נסחרות לעיתים במכפילים גבוהים של 30 ויותר. לחילופין, ישנם ענפים שבהם המכפילים הנהוגים נמוכים. אחד הכלים לחיזוי מגמות עתידיות ברמת החברה והמניה הוא השוואת המכפיל הקיים של החברה למכפילים ההיסטוריים שלה, כדי לענות על השאלה החשובה: האם המכפיל במגמת עלייה או ירידה?

מכפיל מכירות

מכפיל מכירות מציג יחס בין מחיר המניה לבין מחזוריות (מכירות) של החברה ב – 12 החודשים האחרונים. נתון שימושי ונפוץ להשוואת הערך של החברה היסטורית, עם חברות מתחרות ועם אותן מניות מהתעשייה. ניתן להבין עד כמה החברה חזקה במכירות מול חברות אחרות. נדרש לבדוק את הנתון שנים אחורה ולבדוק ביצועים של החברה היסטורית. כמה שהנתון נמוך יותר, כך החברה נסחרת קרוב יותר לערך ועוצמת המכירות. אם המכפיל יורד מתקופה לתקופה, מהווה סימן טוב למשקיעים בתנאי שהמכירות לא צונחות. הכוונה שמחיר המניה יורד בשוק הפתוח ונתון המכירות של החברה לא.

מכפיל המכירות אמור להיות יותר נמוך ממכפיל הרווח P/E. אם קיים הפרש גדול משמעותית, מיד ניתן להבין שהחברה מציגה רווח נקי Net Income מאוד נמוך. המשקיע נדרש לבדוק את שאר המושגים הכלכליים של החברה. מכפיל המכירות לא מציג את הערך של החברה בשלמותה, אלא רק חלק מניתוח המניה.

כאשר מחיר מניה נסחר נמוך יותר מנתון המכירות בחישוב למניה  מיד ניתן להבין שמחיר המניה אטרקטיבי מול המכירות של החברה. במילים אחרות, אם מכפיל מכירות נמוך מ 1, אנליסטים יקבלו את הנתון כסימן טוב לערכת שווי חברה.

מכפיל המכירות שווה = שווי שוק של החברה בבורסה

חלקי

הכנסות ממכירות שנתיות = פי כמה החברה מתומחרת על המכירות שלה.

ככל שהמספר יתקרב ל1 ככה בעצם החברה לא מתומחרת גבוה ומתומחרות נוח.

ההבדל בין מכפיל רווח למכפיל הון

מכפיל רווח = שווי חברה חלקי רווח שנתי

מכפיל רווח רלוונטי בעיקר לסקטורים של קמעונאות -טכנולוגיה,,מסחר,,שירותים,,נפט, וגז וכדומה..ופחות לבנקים נדלן ופיננסים וביטוח.

כנרצה להשוות בין מכפילי רווח בין חברות חשוב לזכור שנשווה בין חברות באותו ענף- לא שווה בין טכנולוגיה לתעופה למשל אלא תעופה מול תעופה.

מכפיל הון:

יחס שבין שווי השוק של החברה להון העצמי שלה (הון עצמי-נכסים פחות התחייבויות של החברה)

שווי שוק market cap.

מכפיל הון רלוונטי בעיקר לסקטור בנקים ביטוח פיננסים נדלן.

מכפיל הון- רצוי שיהיה קרוב ל1 ומעלה. אם זה מתחת אז לא יותר מידי. בטווח ה1 לא נקבל טכנולוגיה וצמיחה וגם לא נמדוד אותם לפי מכפיל הון.

מכפיל רווח – בטווח ה10 זה סביר . מעל 20 זה חברות וכונו לוגיה שצומחות לרוב שלא באמת נסתכל על המכפיל רווח אלא על המכפיל מכירות כי הם עדיין לא מרווחיות כי הם בצמיחה אז נסתכל רק על המכירות שלהם והאם המכירות גודלות.

מתחת ל10 במכפיל רווח זה נחשב נמוך.

יחסי רווחיות (Profitability Ratios)

יחסים אלה מהווים מדד לבחינת הצלחת החברה או כישלונה מהיבט הרווח.

א. תשואה להון – בודק את שיעור הרווחיות שהחברה הצליחה להשיג עבור בעלי המניות. ככל שהיחס הנוכחי גבוהה יותר, המשקיעים בחברה יקבלו תשואה גבוהה יותר על השקעתם.

החישוב של התשואה להון מתבצע ע”י חלוקת (הרווח התפעולי לפני מיסים על ההכנסה – הכנסות/הוצאות חד פעמיות) בהון העצמי. שימו לבכי פירטתי את המונה, קרי את הרווח, שהשתמשתי בו כיוון שישנם הרבה סוגי רווחים שונים, שכולם הם מספרים שונים, ויש לדעת במה אתם בוחרים. במקרה שלנו בחרתי להשתמש ברווח לפי מיסים פחות ההוצאות/הכנסות חד פעמיות כיוון שהחד פעמי יכול לעוות את התמונה שאנחנו רואים בגלל תשלומים משנים קודמות ואילו הרווח לפני המיסים מייצג בצורה עקבית את ביצועי העסק.

ב. שולי הרווח – בודק את הסיכון של הרווחיות שהחברה מצליחה לייצר עבור בעלי המניות. ככל שהיחס נמוך יותר, כל שינוי כמו התייקרות, חוסר יעילות או ירידה בהכנסות עול לגרום להפסדים.

החישוב של שולי הרווח מתבצע ע”י חלוקת (הרווח התפעולי לפני מיסים על ההכנסה – הכנסות/הוצאות חד פעמיות) במכירות. דרך נוספת שניתן לפרש את שולי הרווח הוא כמה כסף נשאר לחברה בכיס מכל שקל של מכירות. ככל שנשאר לך פחות בכסף, כל מלחמת מחירים, התייקרות חומרי גלם וכדומה, יכולים לגרום לחברה לזעזוע ואי יכולת לייצר רווח. (כמובן שיש יוצאי דופן שעובדים בשולי רווח נמוכים לאורך שנים, יש להבחין בין מקרה למקרה)

2. יחסי נזילות(Liquidity Ratios)

יחסי הנזילות באים לבחון את יכולת פירעון החברה בטווחי זמן קצרים. במילים פשוטות יותר, האם החברה יכולה להחזיר את ההלוואות שלה בזמן קצר במידה ומי שהלווה לחברה דורש את כל ההלוואות חזרה. ישנם שלוה יחסים מרכזים שבוחנים זאת:

א. יחס שוטף  – חישוב: (נכסים שוטפים) / (התחייבויות שוטפות)

ב. יחס מהיר – חישוב:(נכסים שוטפים – מלאי) / (התחייבויות שוטפות)

ג. יחס מיידי – חישוב: (נכסים שוטפים – מלאי – חייבים) / (התחייבויות שוטפות)

הנכסים השוטפים מוצגים במאזן של החברה וכוללים משאבים אשר ניתן להמירם למזומן בתקופה הקרובה (לרוב עד שנה), למשל: מזומנים, ניירות ערך המוחזקים לזמן קצר, פיקדונות בבנקים לטווח קצר, חובות של לקוחות, חייבים שוטפים, מלאי.

יחס שוטף גדול מ-1 לא בהכרח יעיד על יכולת פירעון מיידית טובה כיוון שכאשר חברה בלחץ להחזיר כספים כיוון שקשה למכור מלאי מאוד מהר וחובות של לקוחות יכולים להפוך לחוב מת (חוב שלא יוחזר) במידה והחייבים יבינו שהחברה בצרות ועלולה לפשוט רגל. (החוב שלהם יכול להתבטל). לכן קיימים היחס המהיר והמיידי אשר מציגים יכולת החזר מיידי ללא המלאי וללא החייבים.

3. יחסי מנוף פיננסי (Financial Leverage Ratios)

יחסים פיננסיים אלו באים לבחון את המבנה ההון של החברה ועד כמה היא משתמשת בהלוואות וכסף שהוא “לא שלה”, ולהעיד על הסיכון שהחברה לקחה על עצמה.

א. התחייבויות לסך-הכל המאזן – חישוב: (התחייבויות) / (מאזן). יש לזכור כי המאזן מורכב מסכום של ההתחייבויות וההון העצמי.

ב. התחייבויות להון העצמי – חישוב: (התחייבויות) / (הון עצמי).

יש לזכור כי יחס גבוה מידי של חוב הון עצמי מהווה סיכון כיוון שאי יכולת עמידה בתשלומים עלולה לגרום לפשיטת רגל. כמו כן, זה גורר עליות מימון גבוהות יותר (ריבית על ההלוואות שנלקחו)

מצד אחד, המינוף מעלה את הסיכון אך מצד שני, יש לו את היכולת להגדיל את פעילות החברה ולקחת אותה לשלב הבא.

4. יחסי יעילות תפעולית (Efficiency Ratios)

היחסים הללו בודקים את יכולת החברה לנצל את המשאבים שיש ברשותה.

את שלושת היחסים הבאים ניתן לחשב בשלוש צורות שונות שאפרט אותן אחרי שאסביר את היחסים עצמם.

א. יחס החייבים  – חישוב: (חייבים לקוחות) / (מכירות שנתיות). היחס מחשב את סכום החוב שיש ללקוחות החברה ביחס לסכום המכירות השנתי של חברה.

ב. יחס המלאי – חישוב: (עלות מלאי) / (מכירות שנתיות). היחס מחשב את ערך המלאי של החברה ביחס לסכום המכירות השנתי של חברה.

ג. יחס הזכאים– חישוב: (זכאים) / (מכירות שנתיות). היחס מחשב את הסכום שהחברה חייבת לספקים שלה ביחס לסכום המכירות השנתי של חברה.

שתי דרכים נוספות לחשב את היחסים הללו הוא בימים או מחזורים. כדי לחשב בימים, נכפיל את היחס ב365. וכדי לחשב במחזורים נעשה חישוב של אחד חלקי היחס.

מה המשמעות של זה? לדוגמא, ימי המלאי, מייצגים את ממוצע הימים שחולף מרגע רכישת/ייצור המלאי עד למכירתו. ימי החייבים, מייצגים את מספר ימי האשראי הממוצע שמקבל לקוח מרגע הקנייה עד שהוא משלם את הכסף בפועל לחברה. מחזור חייבים הוא מספר הפעמים בשנה שהחברה מגלגלת את חובות הלקוחות.

יש לזכור שאנחנו מסתכלים על מגמות, לכן, גידול בימי המלאי עלול להעיד על עלויות מימון גבוהות יותר, יותר סיכונים למלאי מת (מלאי שלא יימכר), הוצאות אחזקה וטיפול יותר גבוהות. או יחס זכאים שעולה יכול להעיד על הקטנת הוצאו המימון ותזרים מזומנים חיובי יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן