“ריבית בנק ישראל עלתה ב0.5%”, “הדלק עלה ב25% השנה”, “החלב עלה ב14%” – זעקו כותרות העיתונים וערוצי החדשות בשבועות האחרונים לאחר שהבחירות הפכו לעובדה מוגמרת.

את ה”אינפלציה מודדים ע”י סל מוצרים ממוצע שנקרא “מדד המחירים לצרכן”, סל מוצרים זה (נקבע ע”י סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) עלה בממוצע בשנה האחרונה כ4.1% , אחת לחודש מפרסמים את נתון המדד בחודש הקודם ומוציאים את החודש הראשון בחישוב (החודש ה12). בחודשים האחרונים עליית המחירים היתה גדולה יותר משמעותית ביחס לחודשים שלפני ובהתאם הצפי שהמדד השנתי יגיע בחודשים הקרובים ל5%-6% עלייה (יוני 21 – 0.1% לעומת יוני 22 – צפי ל0.6%).

מחירי המוצרים, סחורות ושירותים במשק הישראלי מושפעים מאוד מעלויות הייבוא העולמיות שעלו מאוד בשנה האחרונה – פקקי שינוע ועיכובים בשרשרת האספקה (סגרים בנמלים ובייצור של סין) בעקבות גל ביקושים גבוהה מעל יכולת הייצור של היצע המוצרים. המלחמה באוקראינה גרמה לעליות מחירים של סחורות בסיסיות – חיטה, נפט, גז ועוד. בנוסף לזאת מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ושל הממשלות במהלך תקופת הקורונה היתה הגדלת היצע הכסף ע”י ריבית נמוכה בקווי אשראי וחלוקת מענקים.

אז מה זה אומר “ריבית בנק ישראל” או “הריבית הבסיסית במשק”?

הבנקים המסחריים (דיסקונט/ לאומי/ מזרחי/ יהב וכו’) יכולים להפקיד כסף אצל בנק ישראל (בנק ישראל הוא “הבנק של הבנקים” ואמור לפקח על הבנקים המסחריים ולהביא ליציבות מחירים במשק ולצמיחה ותעסוקה מלאה, בנק ישראל הוא גוף חיצוני מהממשלה ומתיימר לפעול ללא שיקולים פוליטים) ובתמורה לקבל עליו ריבית.

בנוסף הם יכולים להלוות (לקחת) כסף מבנק ישראל ולשלם עליו ריבית.

“ריבית בנק ישראל” זו הריבית של המרווח בין הריבית שהוא נותן לבנקים על הפקדונות שהם מפקידים אצל בנק ישראל לבין הריבית שהוא לוקח מהבנקים על ההלוואות שהם לוקחים מבנק ישראל.

לרוב הריבית שאנו מקבלים על פיקדון שמפקידים בבנק מסחרי (לאומי/ מזרחי/ דיסקונט וכו’) זו ריבית זהה לריבית שהבנק המסחרי מקבל מבנק ישראל..

הריבית שאנו משלם על ההלוואות במסלול “פריים” היא “ריבית בנק ישראל” + 1.5% שזה המרווח הנוסף שהבנק המסחרי מרוויח על הריבית בנק ישראל.

שריבית הבסיס עולה (ריבית בנק ישראל) הבנקים המסחריים (דיסקונט/ לאומי/ מזרחי/ יהב וכו’) מרוויחים כי הם מעדכנים אוטומטי את הריבית על ההלוואות שמבוססות על ריבית בנק ישראל, ולעומת זאת בעלי פיקדון בבנק לא מקבלים יותר כסף על הפיקדון כי הם חתומים שהפיקדון בריבית קבועה. בניגוד לפקדונות, ההלוואות והמשכנתאות כן בריבית משתנה (חוץ ממסלולי קל”צ) אוטומטית שריבית בנק ישראל עולה. לכן הבנקים מרוויחים את המרווח כי הם מקבלים מלוקחי המשכנתאות יותר כסף ובו זמנית לא משלמים אוטומטית יותר למי ששם פיקדון אלא רק מעלים את הריבית על הפקדונות למפקידים חדשים.

אז למה המחירים עולים ? ואיך “בנק ישראל” מנסה להתמודד עם עליית המחירים הגבוהה ?

“בנק ישראל” העלה את הריבית במשק בכדי לגרום להאטה בביקושים של עסקים ופרטים למוצרים וע”י מדיניות זו למתן את עליית המחירים, עליית הריבית גורמת להתייקרות קווי אשראי ובכך ולהאטה בצריכה, בנוסף עליית הריבית על הפקדונות גורמת לציבור “לחסוך” את כספו ופחות לצרוך ובכך האינפלציה צפויה לחלוף.

כמובן שלעליית הריבית השלכות שליליות על נוטלי המשכנתאות ומשקי הבית – ריבית הפריים שעמדה בתחילת השנה ב1.6% זינקה ל2.75% והגדילה באופן משמעותי את החזרי המשכנתאות במסלול העוגן של ריבית בנק ישראל. לדוגמה: משכנתא של מיליון ומאתיים אלף שקלים (משכנתא ממוצעת) ש50% במסלול “פריים” ל25 שנה, ההחזר החודשי עלה ב150 ₪ וסך ההחזר לכל התקופה עלה בארבעים ושלושה אלף שקלים !

בטווח הארוך ובהסתכלות על כלל הגורמים במשק המדיניות המוניטארית המצמצמת של בנק ישראל צפויה להחזיר את המשק ליציבות מחירים ולהאט את האינפלציה ליעד השנתי הממוצע שעומד על 2%.

תחזית הבנק כעת (כל חודש הבנק מעדכן את הצפי בהתאם לנתונים הכלכליים) היא שהריבית הבסיסית של בנק ישראל תגיע במהלך המחצית הראשונה של 2023 לשיעור של 2.75%, שזאת ריבית פריים של 4.25%, כרגע שוק האג”ח בישראל מתמחר ריבית נמוכה יותר של 2% לפי התשואות אג”ח לשנתיים. כחלק מהניסיון להאט את קצב עליית המחירים בנק ישראל “משדר” שיעלה את הריבית גבוה וככל שידרש בכדי לגרום לשוק לגלם התייקרות בקווי אשראי בעתיד והיוון התחזיות להמשך ובכך למתן את עליות המחירים ע”י הצפי לעלייה גבוהה בריבית גם אם לא נגיע לריבית שתתקרב ל3% לפי התחזית כרגע של הנגיד.

התקופה הקרובה צפויה להיות לא פשוטה למשקי הבית, למשקיעי הנדל”ן ושוק ההון, לעסקים ועוד.

זה הזמן להתכונן ולתכנן את העתיד הפיננסי האישי, המשפחתי והעסקי.
מוזמנים לפנות אלי לכל שאלה ובניית תוכנית פיננסית מותאמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן